נעם בייטנר
פסיק אחד פסיק שניים
"לכתוב: לנסות בקפדנות לשמר משהו, לעשות שישרוד משהו: לקרוע כמה פתותים מדויקים מן הריק שמתרוקן, להותיר, אי–שם, איזשהו תלם, איזשהו עקב, איזשהו אות או כמה סימנים"
(ז'ורז' פרק, מתוך: חלל וכו': מבחר מרחבים)
תנועות אגביות של חיכוך בין אצבעות כף יד יוצרות צורה, ועוד אחת ועוד. נראה שמבלי להתכוון נגלית שפה פרטית. כבמעשה של הוצאה לאור מחלל היד אל חלל התצוגה, התנועות הצורניות גדלות, מגולמות בחומר והופכות לשפה במרחב.
במרחק של זמן ומקום, פזורים על קרקע טרשית שרידיו של מבצר קדום מן התקופה שלפני הספירה. ביניהם מוטלות גם אבני לב כבדות אשר בעבר הרכיבו את עמודי המבצר, וכיום נותר רק הסימן שהן, הנושא עמו משמעות רגשית.
העבודה באה לשזור היסטוריה חבויה של גוף יחיד בהיסטוריה אוניברסלית. היא מתמקדת בסימנים הפרטיים והגולמיים היוצרים תחביר משל עצמם, ומציעה להם הקשר רחב יותר, המצביע על המשמעות העתידית שהם עוד עשויים לשאת.
