ירדן בייקר

חזרה הביתה, אל המשפחה, לאחר תקופה מחוץ לבית, מובילה לצילום המתעכב על קו התפר שבין הפרטי והאישי לבין המשפחתי; לעיסוק בגבולות ברורים וחצייתם, מתוך ניסיון לבחון

את המשפחה במצבים משתנים.

סיטואציות והתמודדויות חדשות בחיי היום יום מתועדות באמצעות צילום בפורמט גדול ובינוני. הבחירה בפורמט גדול מבקשת התעכבות ושהייה במקום ובתוך הסיטואציה. בכך, המצלמה נוכחת כחלק מההווי של משפחה מודרנית במאה העשרים ואחת, ומאפשרת בירור של מושגי

מפתח כמו משפחה, אינטימיות וגבול.

הקרבה הגדולה מאפשרת לבני הבית להתרגל לנוכחות המצלמה, ומאפשרת צילום בסיטואציות אינטימיות, שחורגות, לכאורה, ממרחב סטנדרטי

של חיי משפחה. עם זאת, היעדרה של פרטיות, הצפיפות ואותו "סיר לחץ" שמתקיימים בתא המשפחתי ומתועדים בתהליכי צילום איטיים, מאפשרים יציאה מן המקום הבטוח של המשפחה והעמקה רגשית.