אנדריי מילכובסקי

אובייקטים, כמו אנשים, מהגרים

אני אנדריי – מהגר מאוקראינה. זה סיפור עליי ועל משפחתי. לפני ארבע שנים הגעתי לארץ כדי ללמוד צילום בבצלאל – בית הספר הגבוה לאמנויות ועיצוב. הצומת הזו שינתה לחלוטין את חיי, ואחרי שנתיים הצטרפו אלי אשתי ובתי. הבאנו איתנו הרבה חפצים מאוקראינה. ועכשיו אני מציג את כולם על הקיר. חפצים שמהגרים מביאים איתם יכולים להיות גדולים או קטנים, שגרתיים או נדירים, מיוצרים בייצור המוני או אישיים מאוד. הם יכולים לספר על המשפחות שאבדו ועל המשפחות שנמצאו. הם יכולים לדבר על מורשת ועל זהות. הם יכולים להיות קישור אל העבר, כמו גם גשר לעתיד. יש מהגרים שנמלטים מסיכסוכים. מהגרים אחרים מחפשים הזדמנויות. וכולם נושאים איתם משהו. חפצים עוזרים לנו ליצור היסטוריה של חוויות החיים שלנו והם תורמים את חלקם להיסטוריה הפסיכולוגית של משמעות, של תקשורת – כפי שכולכם נטלתם בה חלק כעת – כמו שעושים גם הפעולות, הזיכרון וכמובן הרגשות. הם אינם סטטיים, הם יכולים להשתנות עם הזמן, וניתן להשתמש בהם בדרכים שונות ובאמצעים שונים