נוגה מזובר

זרעי נוגה

פרויקט הגמר שלי הוא יומן מסע של תהליך היצירה; בכל עבודה חבויים רמזים למקום ולזמן שהיא נוצרה בו וגם להשפעה שהייתי נתונה לה. בחרתי לפרוס לפני הצופים חלקים מהתהליך כי אני רוצה להכניס אותם

לעולם שלי. חשבתי שכך יוכלו להבין את המסלול ולהצטרף אליי למסע.

את ההשראה אני שואבת מהטבע – המיקרוסקופי, התת-ימי, ממיני פטריות… את כל אלה אני מעבדת בדמיון ויוצרת צורות חדשות. התערובת הלא-מובחנת של חומרים טבעיים ומלאכותיים, של רכיבים קיימים ורכיבים שהוכנו מזכירה לי את חדרי הפלאות שהיו אופייניים לרנסנס.
אז, לפני שקמו המוזיאונים, לא היו מקובלות ההבחנות המוכרות לנו היום, ואולי בכלל באינטרדיסציפלינריות שמקובלת היום באמנות אפשר לראות חזרה אל התקופה ההיא.

התואר שלי ניתן לחלוקה לפרקים. מכל אחד מהם קיבלתי משהו, לפעמים זמני ולפעמים כזה שיישאר איתי  לעד. גם אני השארתי חלקים ממני, גם חומריים וגם כאלה שייחרתו בזיכרון. במחשבה על שנות בצלאל ועל

היציאה מהבועה האקדמית אל העולם, נבט בי רעיון על תכשיט מתפשט המפזר זרעים שממשיכים לגדול בגלריות אנושיות חדשות.

חומרים: סיליקון, פוליאוריתן גמיש, פוליאסטר, זכוכית, פלדה קפיצית, ניילון 12 בהדפסת תלת-ממד SLS.