מרב פניגשטיין גזבר
שעטנז
גדלתי בקהילה דתית לאומית 'רגילה' והרגשתי שבית הכנסת שייך בעיקר לגברים. כך גם אביזרי התפילה, הטלית והתפילין, מעניקים מימוש חומרי לטקס רוחני במהותו. הפולחן הדתי הנשי הודר למרחבים מוצנעים: לבית ולמקווה. בפרויקט שלי עשיתי שעטנז של הרוח והחומר ויצרתי מעבר שוויוני מהדרה להידור: באמצעות עבודות יד עדינות ומתוך כבוד לחומר התחקיתי אחרי קווי הטלית בדרך השימוש בה וניסיתי לעצור ולאצור אותם, להדר את הטלית המרובעת ולהפוך אותה לבגד־תפילה של ממש.
לבגדי התפילה הצמדתי נעליים ואביזרים שעשיתי מעור בהשראת מחזור החיים של פרחים; חיבור בין ההנצה – פריחה – נבילה של הפרח לבין המחזור הנשי ומחזור החיים.
חומרים: צמר, פשתן, עור.