רן סלפק

נחיל

טכניקה: פיסול, תבנות, יציקה.

חומרים: גבס וחבלים

בפרויקט זה ברצוני לגרום לתחושה של עיוות המרחב, המציאות, הפרופורציות והזמן, באמצעות יצירת אפקט של תנועה אלימה והמולה שקפאו מסיבה כלשהי, אך עתידות להתפרץ שוב בפתאומיות; תחושת ישיבה על קצה הכסא בציפייה דרוכה, מעין "Cliffhanger".

כמו כן, אני מכוון לכך שכל זבוב יהיה מרשים בפני עצמו. אלא שאין זו מהות הכל בעיני, שכן זהו נחיל, וכוחה של העבודה נובע מתחושת האנרגיה שגלומה בעדריות או הלהקה, ותורמת לכך שסך כל הזבובים ביחד יהיה שלם הגדול מסך הזבובים המרכיבים אותו. זאת באמצעות עיצוב הדינמיקה במרחב, ויצירת תחושת עומס ומסה.