איה קורץ

בין הגירה לאגירה

פרויקט זה עוסק במבני מגורים לעולים – מהגרים וותיקים וחדשים, הנקלטים בטבריה מדי שנה מאז שנות החמישים של המאה העשרים. עקב קרבתה לשבר הסורי-אפריקאי ובניית חלקה העליון על טופוגרפיה הררית, העיר טבריה ידעה אסונות טבע – רעידות אדמה והצפות. מרכז העיר, ששוקם מספר פעמים במהלך השנים, כולל כיום שטחים פתוחים ולמעשה מתאפיין בחוסר תכנון.

חלקה העתיק של טבריה סמוך לכינרת, ועם התרחבותה של העיר במשך הזמן נמחקה כמעט החומה שהגדירה אותו. את קו החוף תפסו מלונות. העולים שהגיעו לעיר שוכנו בפסגת הגבעה, ב'טבריה עילית', רחוק מהכינרת, בעוד תושביה הוותיקים של העיר מתגוררים בשכונות הסמוכות לקו המים, 'טבריה תחתית'. הקהילות בטבריה מסוגרות בתוך עצמן ומרכזה של העיר לא היווה מוקד ואזור משותף עבורן, אלא נעשה מוקד לתיירות ומסחר.

מטרת הפרויקט היא יצירת קשר בין 'טבריה עילית' ל'טבריה תחתית' ולמרכז העיר הוותיק, וכך לקשר בין הקהילות השונות באמצעות מרכז עיר המשכי אינטנסיבי, שבו מבני מגורים, מסחר, משרדים ותיירות.

השלד החדש יתבסס על בינוי ורצף של שטחים פתוחים, אשר יאפשרו הימלטות מהירה אליהם בזמן רעידת אדמה, כשקיימת סכנה של קריסת מבנים. עוד יכלול השלד החדש ניתוב של מי נגר, כך שיחלחלו לאדמה, ייעצרו באופן מבוקר וייאגרו למערכות לטיפול במי נגר. מאגרי המים התת-קרקעיים יהוו בסיס לתשתית עירונית לשימוש חוזר במים. המים האפורים, שיהיו בשימוש יומיומי, ינותבו למערכות סינון ויאפשרו השקיה וטיפול בקרקע הירוקה שמסביב למבנים.

מנחים: אדר' רן גרוס, אדר' ג'ואנה קוטו, אדר' אילנה רודשבסקי